סטיבן קובי הגדיר מהי פרואקטיביות בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד": "משמעותה שכבני אנוש אנו אחראים לחיינו. התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותינו, ולא של התנאים שבהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים. בידינו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו".

פרואקטיביות הינה ההפך מראקטיביות. ראקטיביות הינה תגובתיות כלומר "תוצאתית"

פרואקטיביות הינה ביצוע פעולה שמטרתה שינוי המצב הקיים. ראקטיביות הינה תגובה בעקבות שינוי חיצוני במצב.

מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה

כל דבר אשר לנו יש מעורבות רגשית לגביו נמצא במעגל הדאגה. כל דבר שמעניין אותנו או שאכפת לנו לגביו.

ישנם דברים רבים שקורים שאינם במעגל הדאגה, ולמעשה לא משנים לנו מבחינה רגשית.

בתוך מעגל הדאגה נמצאים כל הדברים שאנו דואגים להם. ביניהם יש דברים שבבירור אין לנו מה לעשות לגביהם וכאלה שיש מה לעשות לגביהם. כל הדברים שכן באפשרותנו לעשות משהו לגביהם נמצאים בתוך מעגל קטן יותר הנקרא מעגל ההשפעה.

אנשים פרואקטיבים מתמקדים במעגל ההשפעה כיוון שהם מחפשים מה "לעשות" באופן אקטיבי ורק במעגל זה תיתכן עשייה.

שים לב איפה נמצאות המחשבות שלך בד"כ, ואם תגלה שאתה מבלה זמן רב בהרהורים במסגרת מעגל הדאגה, מקד את תשומת לבך למעגל ההשפעה.

אנשים פרואקטיבים מתמקדים באפשרויות שעומדות בפניהם בעלי אנרגיה חיובית ובונה.

אנשים ראקטיבים לעומתם יתמקדו במר גורלם ובדרך כלל יחפשו אשמים.יתמקדו בחולשותיהם של אנשים מסביב ובבעיות.

אף אחד הוא לא פרואקטיבי לגמרי או ראקטיבי לגמרי, אנו יכולים להיות פרואקטיבים או ראקטיבים בנוגע לנושאים שונים, ואף בזמנים שונים במהלך יום.

ברגע שתרגיש "תקוע" או "קורבן" מצא איך אתה יכול להיות פרואקטיבי יותר, ולעשות משהו לשנות את המציאות, ואם אי אפשר לעשות משהו, אז מיד הדבר נמצא במעגל הדאגה ולא במעגל ההשפעה. ולכן מקד את תשומת ליבך שוב למעגל ההשפעה, ועשה משהו פרואקטיבי אפילו אם זה בתחום אחר.