סיפורים מהחיים

סיפור אישי על הכרות שלא הצליחה

ישבתי בבית קפה ליד הבית בשעת ערב מאוחרת, ישבתי עם הלפטופ עבדתי, אכלתי, ושמתי לב שכמה שולחנות ממני יושבת בחורה מדהימה עם חברה שלה. (מאיה -שם בדוי).

הבחורה נראתה לי מוכרת, כבר ראיתי אותה בעבר לא זוכר בדיוק היכן, וכבר אז מאוד התרשמתי ממנה. פנים יפות גוף חטוב רגליים ארוכות, נראית מתוקה.

קמתי ניגשתי, משכתי כיסא משולחן לידן ישבתי ושאלתי. "את מוכרת לי זה מסקרן אותי, מאיפה אני מכיר אותך". ככה התחילה שיחה קצרה, הבנו שמאיה עבדה במועדון כושר שהייתי מנוי בו בעבר. אח"כ גם נזכרתי שראיתי אותה לפני כמה שבועות בקניון. לאחר כמה משפטים קצרים שאלתי בבטחון. "את פנויה ?". היא צחקקה, אמרה שבדיוק דיברו ביניהן על הנושא, ושכן היא פנויה. שאלתי את שמה, וביקשתי את מספר הטלפון שלה. נתנה לי את המספר.

עד פה הכל מצויין, ואז התחלתי לעשות שטויות. במקום להגיד, "מאיה, היה מקסים להכיר, נדבר מחר", ואז  ללכת נשארתי.(טעות מספר 1) מפה זה רק יכל להדרדר.

 

בהתחלה היתה שיחה נעימה, מאיה התחילה לשאול אותי שאלות לגבי גילי, תחום העיסוק שלי, מה אני עושה עם הלפטופ בשעה כזו בבית קפה ועוד. עניתי לה (טעות מספר 2). לא רציתי להתעלם מחברה של מאיה, אז פניתי אליה ודיברתי גם איתה. שאלתי איפה הן לומדות, מה הן לומדות (טעות 3). ואז נכנסתי לוויכוח עם חברה שלה (טעות 4) אני וחברה של מאיה זה היה כמו שמן ומים.

זה לא הרגיש לי נכון, ואחרי מחשבה קצרה בסוף המפגש הזה הבנתי שעשיתי טעויות רבות, שלחתי הודעה כזו "לילה טוב, תמסרי לאורנה(שם בדוי של חברה של מאיה) שאני מתנצל שהצקתי לה בוויכוח" (טעות מספר 5? אולי ... )

יום לאחר מכן שלחתי למאיה הודעת טקסט המציעה לה להצטרף אלי להופעה שיש בערב בפאב האהוב עלי (האינגה בהרצליה פיתוח) מאיה ענתה בהודעה ,ואני מצטט מהטלפון "האמת שאחרי שיברנו קצת אתמול הבנתי שאני לא מעוניינת. אתה אחלה בחור ובהצלחה"

באמת שמרגיש לי מטופש לעשות טעויות כאלו,  וחבל שפספסתי מישהי שעושה רושם של בחורה איכותית ומעניינת. אבל... אין טעויות אמיתיות רק למידה.

 

אסביר את הטעויות

 

  1. הכרות זה תהליך בעל שלבים מוגדרים. השלב הראשון מטרתו יצירת עניין ראשוני וקבלת פרטי התקשרות להמשך. לאחר קבלת הפרטים מתחיל שלב חדש שאינו אמור להיות המשך ישיר של הפגישה הראשונית. צריך לתת את הזמן המינימאלי על מנת ליצור ציפייה ועניין עד ההתקשרות הראשונה.
  2. כאשר עונים על שאלות מיד מוותרים על יצירת סקרנות ועניין. יש עניין יש תשובה הסקרנות סופקה. צריך תמיד להשאיר אותה "מנחשת" ולא לספק תמונה מלאה. עדיף לא להכנס לשיחה כזו ולהגיד משהו כמו "אני שמח שאת סקרנית כ"כ לגבי, אבל לפני שאני עונה לך יש לי רק שאלה קטנה.... " ולמשוך את הסקרנות עוד ועוד.
  3. אם כבר נשארתי לשיחה היה עלי להתייחס לשיחה הזו כאל דייט ראשון, וכפי שרשמתי במאמר (נושאים לשיחה בפגישה הראשונה) לדבר על לימודים זה רעיון גרוע בד"כ.
  4. לא להתווכח! אין מנצחים בוויכוח. הדבר היחידי שוויכוח יוצר זה תחושות שליליות. ואני לא מדבר על דיון, או דיאלוג. שבו מדברים ומעלים טיעונים ומפתחים רעיונות. אני מדבר על וויכוח!
  5. בקשר לזה, עדיף לא להתנצל לגבי שום דבר, לפעמים התנצלות גורמת לצד השני להבין שמשהו לא בסדר. יתכן שללא התנצלות הכל היה נראה נורמאלי. אבל שוב, בנקודה הזו הטעות לא חד משמעית. בכל מקרה עדיף לא ליצור קשר כ"כ מוקדם.

 

 

כמובן שישנם פרטים שהשמטתי מהסיפור אך עיקרו נמצא, חכם הלמד מטעויות של אחרים. להנאתכם טעויות עסיסיות.

 

השלב הראשון של ההכרות הינו קריטי. טעויות דומות בפגישה שניה או שלישית יכולות לעבור ללא התייחסות מיוחדת, אבל בשלב הראשון של ההכרות כאשר לצד השני אין שום מידע נוסף לגביך אלו טעויות קריטיות!

לרוב אין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשוני, וכאשר מדובר בבחורות איכותיות בד"כ אין הזדמנות שניה.תכיר תודה על כך שהיתה הזדמנות ראשונה.

 


קטגוריה: סיפורים מהחיים

התחברות לאתר