הכרויות בפייסבוק,
כבר זמן רב אני נושמת לעצמי חיידקי פייסבוק ולא ממש מגיבה לזה טוב.
מתחילה לקבל את העובדה שפייסבוק מתפקד ברובו כמנוע חיפוש לבני ובנות זוג, ומברכת את כל הזוגות החברויות הצביטות והקירות המקושטים של כל אחד ואחד מאיתנו.
כן, גם אני חלק מהעניין ובתור כזו מרשה לעצמי מידיי פעם להתמרמר (זה גם הגיל אני מודה...) ולהעביר ביקורת אישית כמובן.
יש כאן ספייס מדהים וקרקע פורייה מאוד להכרויות.
השאלה הנשאלת- איזה סוג של הכרויות?

ממממ... קצת מאכזב
כאן גברים אנחנו שונות, ולמה הכוונה?
נשים- בין אם זה בבר, אוטובוס, עבודה או דרך האינטרנט לא יכולות לוותר על אומנות החיזור, אנחנו חייבות להרגיש שונות, שהשקעתם בנו קצת מעבר לשנים וחצי פיקסלים עם שורה חצי מצחיקה ושחוקה עד מוות.
זה לא פשוט, אני יודעת ובאמת שאין לי כוונה לייאש אף אחד, ויש בנות בימינו שעושות את העבודה לבד, מחזרות כובשות ומזיינות אבל אני ורוב חברותיי עדין קצת שמרניות ואת החזיות שלנו אנחנו לא שורפות חלילה אלא מכבסות ביד.
אנחנו צריכות יותר, קשה לנו לחלק את המספר שלנו למישהו שעד לפני חמש דקות היה זר מוחלט,

מעבר לזה קשה לנו הקלות הבלתי נסבלת שבה אתם נגשים למלאכה.
הטלפון שלנו הוא כרגע קלף מיקוח אחרון למאמץ ולתחילת החיזור מצדכם,

לאיזו מילה נעימה, לאיזה משפט שנון שלא קשור ללכבוש אלא סתם, תנו לנו לראות שאנחנו קודם כל אדם מעניין או לפחות מסקרן, אתם לא חיבים להיות שנונים או יצירתיים פשוט תהיו מי שאתם, אם רצית להכיר את הבחורה הזו בפייסבוק בטוח יש בה משהו אחר, שונה שמשך אותך בה, אז תבטא את זה, לא צריך לצאת מגדרכם תהיו אתם.
אם אתה מרגיש שבחורה "משחקת אותה" ולא נותנת לך את המספר זה לא בהכרח בגלל שהיא דיווה, אלא בגלל שהיא מבקשת שתתאמץ יותר, שתראה לה שאתה רואה בה משהו אחר, משהו שאתה היחיד שמבחין בו.
נכון, אני מודעת לעובדה שאין לך מושג מבליל התמונות מהחופשה האחרונה איך היא באמת נראית, מי היא וכו',

אבל שנייה לפני הטלפון בוא נדבר, תן להפשיר, תן להתחמם, להסתקרן.

 

עכשיו מגיע שלב ב' בהכרויות בפייסבוק והוא אחרי שהבחורה כתבה את מספר הטלפון, מגניב לא? יש טלפון יש ענין!

אז זהו שלא ממש... אין ספור פעמים חוויתי בעצמי ושמעתי מהמון חברות שאחרי שנתנו את המספר שלהם (היקר) זכו להתעלמות מוחלטת או להודעה פה ושם שאין בה ממש מהכבר שטרח כ"כ להשיג את המספר. (לרוב המשפט הוא w.t.f-שאומר What the fuck???)
אז אני מבינה שהפחד קיים והמבוכה עולה אבל מה נסגר? אל תלכו לפי הספר כיוון שהסיבה שאתם לא מתקשרים בעניי היא כי זה לא טיבעי לכם, האמת שגם לנו לא ממש והכל בסדר בזה.

 

לכן אם אין לכם משהו בוער לדבר איתה חכו, אל תבקשו את המספר שלה עד שלא תרגישו בכל איבר בגוף שלכם שאתם חייבים לדבר עם הבחורה הזו, ואז מובטחת לכם שיחה מטריפה.

מה שקורה לכם זה אילוץ חיצוני, אתם פועלים לפי איך ש"צריך" ומאבדים קצת את הקשר האמיתי עם עצמכם, אם אתם לא ממש עוד מכירם את הבחורה הוירטואלית הזו, אל תמהרו, קחו את הזמן, ת נ ש מ ו.

אתם לא חייבים להיות הדבר הכי מעניין, שנון ונוטף ביטחון אנחנו מזהות לרוב את המסכות האלו ואנחנו צריכות אתכם עם אמת פנימית,

שיחה בלי שתיקה מביכה היא לעיתים מרתיעה, הכל בסדר בלשתוק, בלהתבלבל במילים כי זה אותנטי וזה אתם.
אז מה אני אומרת?
אני אומרת שקורה משהו אינטנסיבי בכל ההיכרויות האלו אבל אנחנו לא חייבים להכנע לפלסטיות, לניכור ולמכניות הזו, אנחנו עדין בשליטה על המציאות, ואותה אנחנו צריכים לשאוף ליצור לעצמינו תמיד.
את כל הציפיות מזוגיות שיש לנו נשים רגע בצד ונכיר רגע מישהי או מישהו סתם, כי היא מסקרנת, סתם כי יש לו חיוך מדהים.
אני מאוד מאמינה שדווקא השיחרור הוא זה שמביא את הדבר האמיתי, ולאמיתי אין הכוונה בחתונה (אני אישית לא מאמינה במוסד הזה) אלא לזוגיות נינוחה ונעימה.
שיהיה לנו בהצלחה!